מרגיש טוב-מנהל: להרגיש טוב במשרד

"עדיף שתגיד לי מנהלת תרבות ארגונית," סטפני גרינסטריט תיקן מייד לברכה וצוחק: "מנהל טוב-טוב נותן רושם לא נכון." בת הבלונדינית בת 24 נראית חמה וחיבה. היא שותפה לשיחה קשובה, ובטח שלא רק בגלל שגרמנית היא שפה זרה עבורה. סטפני גרינסטריט במקור עברה מלונדון לברלין בגלל לימודי גרמנית. אך עד מהרה הפנתה את גבה לאוניברסיטה מכיוון שהיא מצאה את זה מרגש יותר ב- Researchgate, סטארט-אפ קטן מברלין. שם היא הייתה רק בשיווק - ואז קודמה להרגיש מנהלת טובה. בעיקרון היא גדלה בתפקיד, כי היא תמיד אהבה לארגן אירועים, יכולה להסתדר טוב עם כולם ולא שוכחת את יום הולדתה. "רוח הצוות שלך פשוט מדבקת", אומרים עליה קולגות. אבל הכישורים האלה הם גם מזכירות טובות עליו. אז מה בדיוק העבודה שלך? להפיץ מצב רוח נמרץ בזמנים קשים?

סטפני גרינסטריט, 24, כבר אפתה עוגת יום הולדת לקולגות ב- Researchgate לפני שהפכה למנהלת הרגשה טובה.

כל מי ששוכר את חברת Researchgate יקבל בתחילה חבילה חסרת דאגות מגרינסטריט בכדי למצוא את דרכם ברחבי החברה כמו גם במדינה: זה אפילו עוזר למי שלא דובר גרמנית, לעבור רשויות או לקבוע פגישות רפואיות. היא גם מקימה ערבי טיפוס, מארגנת מסיבות משחקי מחשב או יוצאת לבאולינג עם העובדים לאחר העבודה. היא הקימה שיעורי יוגה רגילים, כדורגל וקורסי גרמנית. וכאשר יום ההולדת של מישהו, היא תופפת כמה קולגות יחד לסרנדה, עוגה אפויה בעצמה שיש לה אז בעיקר. בימים אלה היא מארגנת טיול רב-יומי עם כל המשפחות למקלנבורג-ורפומרן. "בוס, מייסד המחקר איג'אד מאדיש, הוא שם המשחק כשמדובר בספורט ובחגיגות הרחק מהשולחן." מכיוון שחדשנות בדרך כלל לא מתרחשת כשפועלים, אלא רק כשמסתדרים את הראש. מדיש משוכנע בכך.

גרינסטריט מאמינה שתפקידה חשוב במיוחד בחברות שמשנות את המבנה שלהן או שצומחות במהירות - כמו Researchgate עצמה, סוג של פייסבוק עבור מדענים. הווירטולוג איג'ד מאדיש הקים את רשת הידע בשנת 2008 עם שני חברים, כיום מונה למעלה משלושה מיליון חברים ברחבי העולם, עם 2,000 חברים חדשים שנוספו מדי יום, ולאחרונה נודע כי ביל גייטס וכספי קרנות עמק הסיליקון האחרים תורמים 27 מיליון אירו. הצטרף לסטארטאפ של ברלין. "היינו חבורה כל כך קטנה של אנשים בהתחלה, ויש כאלה שמתקשים להסתגל לפנים חדשות כל הזמן", אומר גרינסטריט, ומתאר את מצבה של החברה, המעסיקה כיום יותר ממאה עובדים. כך, למשל, היא מציגה את המגיעים החדשים לכל הקולגות ומסדרת ארוחות צהריים משותפות.

איך אתה יכול לשמר את רוח ההתחלה?

אצל חברות רבות עדיין צעירות למדי, מדובר גם בשימור הרוח המיוחדת של הימים הראשונים ככל האפשר. סטארט-אפים לשעבר ומצליחים חושבים בייאוש כיצד להחיות את רוח הימים הראשונים כאשר הכל התחיל במוסך בחצר האחורית המפורסמת עם רעיון שהעניק השראה לכולם. ככל שהחברה הוקמה יותר, כך היא הופכת להרגעה יותר ונטולת תנועה. מפקחים עם הרגשה טובה יכולים לעזור לשבור את התהליך הזה, במיוחד אם הם, כמו סטפני גרינסטריט, חוו את השלב הראשוני של עסק.

אגב, מנהלי Feel-Good הם, אתה כמעט לא מאמין, שום המצאה אמריקאית. הרעיון מגיע מגרמניה, אך הוא עדיין במידה רבה גם חלום העתיד עבורנו. עד כה יש רק קומץ - באופן מעניין, כולן נשים: ג'ימדו בהמבורג, ביליגר-Mietwagen.de בקלן והספירט הג'ינג'ית בלייפציג לוקחות את הגורם ההרגשה בחברה כך.

אבל מה עם האיזון בין חיי העבודה בחברה שרוצה להכיר חברים לעבודה? האם העבודה תמיד חייבת להיות מהנה? ומה אם אתה רק רוצה לחזור הביתה אחרי המשרד? מומחים כמו איזבלה הוזר, מנהלת מרפאה במצעד של ברלין, רואים את המניעה האמינה ביותר בשחיקה בתיחום פנימי ברור לתפקיד. והאם אתה מתגעגע כעמעום אירוע בסוף המפגש על קיר הטיפוס או סיעור מוחות בטיי טניס?

לטפס עם עמיתים במקום בשעות שאחרי?

"העובדה שקולגות נפגשים בזמנם הפנוי אינה רעה", אומרת הפסיכולוגית ג'וליה שרנהורסט. זה רק צריך להיות ברור שמבצעים כאלה הם וולונטריים. עם זאת, סטפני גרינסטריט גם רואה את זה כך: החיים הפרטיים הם כמובן חשובים, שום דבר לא צריך להיות, הכל יכול! ההצעות שלהם אינן בשום אופן פגישות לא רשמיות.עם זאת, היא מגיעה לכל העובדים, מסובבת אותה בבוקר במשרד, מעבירה חדשות ויש לה אוזן פתוחה לדאגות והצעות. בנוסף היא שולחת עלון פנימי באמצעות דואר אלקטרוני פעם בשבוע.

עבודתה של פסיכולוגית הבריאות Feel-Good-Managerinnen ג'וליה שרנהורסט חיובית בעיקרון: זהו איתות טוב כאשר המעסיקים מראים כי האנשים שלהם קרובים לליבם. עם זאת, היא עובדת גם כיועצת לחברות ואומרת: "עם זאת, ברור שיהיה ברור שמנהל כזה מרגיש טוב יכול לעשות רק חלק מניהול הבריאות בחברות. כיף הוא רק הסגנון חופשי, לא החובה: חובה שמומחים יבחנו את תקנות שעות העבודה ותחנות עבודה ארגונומיות למחשבים. "

כמובן שלא רק סטארט-אפים קטנים ויצירתיים שמו לב שרק עובדים מרוצים ובריאים מסוגלים להופיע. בגלל המשבר והפטרויות הקשורות אליו, מצב העבודה בחברות רבות הפך צפוף מאוד - פחות ופחות אנשים מבצעים יותר ויותר עבודה. ב"דו"ח הלחץ בגרמניה "43% מהעובדים מציינים כי הלחץ על התפקיד גדל, ההיעדרות עקב מחלות נפש עולה במהירות. 41 אחוז מהפנסיה המוקדמת מהסבל הנפשי, ואפילו בקרב צעירים יותר, מספר מקרי השחיקה עולה. התוצאה: מדי שנה חברות מפסידות בסביבות 46 מיליארד יורו בגלל ייצור אבוד בגלל זמן אבוד. זו הסיבה שמעסיקים גדולים מחפשים יותר ויותר להבין את הניהול הבריאותי הטוב - גם אם לא בהכרח בהעסקת מנהל טוב-טוב.

חברת אוטו, המבוססת על המבורג, למשל, הפיקה מדד בריאות שמראה די טוב היכן יש לעובדים עומסים מקצועיים ופרטיים וכיצד ניתן לקדם את חוזקותיהם האישיות. לשם כך, הקמעונאי המקוון קיבל את פרס היוקרה לבריאות התאגידים בשנת 2012. בנוסף להצעות הספורט שאוטו מציע, בין היתר, ייעוץ פסיכולוגי ומרכז ייעוץ פסיכותרפי. מנהיגים מאומנים להבין טוב יותר את בעיות הלחץ וההתמכרות של העובדים. "ההשפעות החיוביות של אמצעים כאלה כמובן אינן ניתנות למדידה מיידית", אומר קרסטן פון רבנאו, ראש הנהלת בריאות אוטו, "לכן משקיעים מעט מדי חברות בקידום בריאות בר-קיימא." אגב, רק לפני מספר חודשים, על מנת להפוך את החברות לאחריות יותר בנושא זה, המועצה הפדרלית העבירה רק לפני כמה חודשים את מה שמכונה תקנת נוגדי לחץ. זה ידרוש מחברות לזהות את הנטל הפסיכולוגי של העובדים ולפתח אמצעי הגנה מתאימים.

ועם אילו בעיות העובדים המוטיבציה של סטארט-אפ צעיר כמו Researchgate מגיעים למנהל "מרגיש טוב" שלהם? גרינסטריט מדווחת על מזוודות אבודות ומחסני דיור נעולים - לא ייאמר דבר על דאגותיה "הרציניות יותר". רק כל כך היא חושפת: "זה בעיקר על דברים פרטיים. כולם מרגישים בנוח בחברה, אחרי הכל, זה התפקיד שלי!"

הרגשה טובה חינוך קומץ מנהלים מרגישים טוב הם עד כה בגרמניה, אך עדיין אין הכשרה סטנדרטית. לראשונה בשנת 2014, האקדמיה לגריינר בשטוטגרט מציעה קורס הכשרה לשנה כדי להפוך למנהל מרגיש טוב. תוכן הנו נושאים ממוטיבציה לארגון ועד ליישוב סכסוכים. מידע באתר www.greinerakademie.com