בסיסי טוב, לב חלש

סטיג לארסון היקר,

כידוע, יש זמן לחיות. וזמן למות. משהו שאתה צריך לעשות - אני פשוט מדבר אותך כי זה כל כך נפוץ בשבדיה ובקרב הסוציאליסטים - אז אתה צריך להבין לא נכון משהו. כשהלב שלך החליט ב -9 בנובמבר 2004 לא להיות זמין למכות נוספות, היית רק בן 50. מלבד העובדה שאיש לא היה צריך למות בגיל 50: זמנכם פשוט לא הגיע. מה מוודא אותי כל כך? כל מה שפספסת אחרי מותך לב פתאומי. ביום מותך היית עיתונאי שוודיני וסוציאליסטי זקוף, ומומחה מוביל בעולם לגזענות וניאו-נאציזם. היום אתה כוכב עולמי.

וזה בגלל שלושה ספרים, ליתר דיוק: שלושה מותחנים. כתבת את זה מאז 2002, תמיד בלילה, מכיוון שהיית מצד אחד אינפוגרפיקה ומצד שני עורכת של מגזין חודשי פוליטי. רק בשנת 2004 רצית למו"ל שקרע את שלושת הכרכים של סדרת "המילניום" שלך מהידיים שלך. מעולם לא היה לך הרבה כסף, אבל המו"ל הבטיח לך שהיית הגיוני מעתה והלאה. נדהמת לראות כיצד לפני חמישה דורות באוקטובר נלחמו מארחים של מוציאים לאור על זכויות בינלאומיות ביריד הספרים בפרנקפורט. חודש לאחר מכן, עוד לפני שאחד הספרים שלך היה על המדפים, התמוטטת ליד שולחנו בחדר החדשות. ונולד מיתוס.



סטיג לארסון כתב את זעם הנפש בלילה

כמובן שמותך דלק את ההייפ, אך קל מדי להאשים אותו לבדו בהצלחתו המדהימה (16 מיליון ספרים שנמכרו ברחבי העולם, עם נטייה יומית להגדיל!). לא, "אשליה", "הארצה" ו"סליחה ", כפי שספריך נקראים בצורה לא נכונה בגרמנית, גורמים לך להתמכר. מכור לשחקנים המובילים הנפלאים שלך. העיתונאית מיקאל בלומקוויסט, למשל, שעבורה אתה משמש כתבנית - הוא הקים את המגזין "המילניום" בספרים. הוא גם ירש את היחס הטוב הבסיסי שלך. לעומתך, לעומת זאת, הגיבור שלך נראה די טוב ומאולף נשים באקורד. היה לך אותו חבר במשך 32 שנה. אבל התחושה האמיתית של הספרים שלך היא ליסבת סלנדר - חוקר פרטי דל, שקט, פאנק, קשה, לא מתוקשר חברתית, קורבן מערכת וגברים סדיסטים וגאון במחשב. היא אולי החוקרת הכי לא שגרתית בסיפור הפשע. איתה, כתבת את זעם הנפש בלילה, על תאגידים לא אנושיים, על נאצים זקנים, על גברים ששונאים נשים.

תמיד טענת על מה שהיה מקודש לך. זה היה מסוכן עבורך. אווה גברילסון, האישה שלצידך, שמרה אותך בסוד יותר מרבע מאה. לא התחתנת איתה כדי לא להכניס אותה למוקד של קבוצות ימין שאיימו עליך כל הזמן. זה אולי היה הגיוני. אך האם לפחות לא יכולת להעיד על עדות סבירה? מכיוון שכעת כשספריך זורקים רווחים בעשרות מיליונים הגבוהים, לאווה אין כלום מזה. המשפחה שלך באומאה ירשה הכל, והיא לא נראית כאילו תתן לחברה שלך משהו מהעושר החדש שלה. אחרי הכל, כל המדינה עומדת מאחורי חוה שלך, שרוצה כעת לכתוב איתך ספר על החיים. ובמחשב הנייד שלך עוד אוצרות אוצרות: הספר הרביעי, לשני שליש שסיים את סדרת "המילניום". אולי היא תגמור את זה. אבל לעולם לא תדעו, אפילו לא עד כמה עיבוד הסרטים לכרך הראשון הצליח, שרץ החל מה -1 באוקטובר בקולנוע והוא כבר הסרט השוודי המצליח ביותר בכל הזמנים.

אתה יודע, זה קצת מוזר. כשמתת, אפילו לא ידעתי שאתה קיים. אבל היום אני מתגעגע אלייך. לא רק בגלל שאני כל כך צפוי לעבור שישה או שבעה ספרים שהם אימתניים. לא, גם כי אני יודע עכשיו: היית מאלה שזקוקים בדחיפות לעולמנו. היה לך אומץ, מצפון והלב בדיוק במקום אליו הוא שייך. חבל שכך שזה לא היה מספיק חזק לשאת אותך כמו עוד קצת.

סטפן ברטלס שלך



מפרקים עוף שלם ללא צנזורה - כמו שיראה אצלכם בבית (מרץ 2024).



סטיג לארסון, עיוורון, שוודיה, יריד הספרים בפרנקפורט, דואר מעריצים, מותחן, שוודיה, סטיג לארסון, הזיה