אנו נהיה קנצלר! האם נהיה קנצלר?
הבוהן ביולי
בית קפה תוסס במרכז כל עיר אירופאית. האוריינית הצעירה (JuLi) יושבת בפינה ומעוררת כוס לאטה גדולה. רגליה, שנמצאות במכנסי ג'ינס שחוקים, היא הכה זו על זו. בצד השני של השולחן הקטן יושב עיתונאי בתחפושת אלגנטית ושותה תה. שערה מעוצב בזהירות לקסדה בלונדינית. איכשהו העיתונאית מזכירה קצת את מרגרט תאצ'ר (MT).
מ.ט: גב 'זה, את אישה צעירה ...
JuLi: אני לא יכול לעשות את זה.
מ.ט .: ... עם קצת הצלחה מקצועית.
JuLi: חסוך ממני את השאלה. לא, מעולם לא הרגשתי מופלחת.
מ.ט: כדי להימנע מהמשתתף הקבוע, נניח שאנג'לה מרקל הופכת לקנצלרית הבאה.
JuLi: (הקלה) אה, זה העניין!
מ.ט: איך אתה אוהב את זה?
JuLi: מה? קנצלרית או אנג'לה מרקל?
מ.ט: האם זה לא אותו דבר?
JuLi: לא. אתה יודע, כאשר הלמוט קוהל משך את יו"ר ה- CDU של היום ממגדיל הקסם המזרח גרמני, הוא הטביל אותה "הילדה". בשבילי ורבים אחרים היא הייתה מההתחלה "המרקל". כתוצאה מכך, המרקל תצטרך להפוך גם לקנצלרית. האם המשמעות של זה נשמעת?
מ.ט: יפה. האם קראו לך פעם "הבוהן"?
JuLi: לא, זה יהיה לא נכון מבחינה דקדוקית. בבית הספר קראו לי "הבוהן" - הבוהן הקטנה או הבוהן הגדולה, תלוי באיזה נושא נלמד.
מ.ט: אתה נאחז בתזה שבאמת יש שלושה מגדרים: גבר, אישה ואישה בקריירה?
JuLi: לא ... אני לא חושב.
מ.ט: אבל האם אתה דוחה נשים בתפקידי מנהיגות מנשיות?
JuLi: זה מה שאתה שואל?
MT: בבקשה?
JuLi: סלח לי ... אתה מזכיר לי מישהו. איך קוראים לך העיתון שלך שוב?
מ.ט: "אמהות ודודות".
JuLi: באמת? זה בטח שם קוד. אבל בחזרה לנושא. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להגיש מחאה ציבורית נגד סכיזופרניה של המצב: הייתי שמח על קנצלר - אך לא על אלה! הדבר הטוב היחיד בגברת מרקל הוא שאין לה שם כפול. דובלר-גמלין, לוטהאוסר-שנרנברגר או אפילו וויצזורק-זאול עדיין היו מעדיפים אותי.
"בשלב מסוים הייתי רוצה לגור בגרמניה בה קנצלרית לא מושכת תשומת לב רבה"
מ.ט: מה הטענות נגד אנג'לה מרקל?
JuLi: במיוחד אנג'לה מרקל. אישה ש ...
מ.ט: יש תופעה מוזרה: נשים משוחררות לא אוהבות נשים משוחררות. אני חושב שזו מחלת סוסה ...
JuLi: מדוע? יש לך משהו נגדי?
מ.ט: זה לא מה המשמעות של זה.
JuLi: עכשיו תן לי לסיים בדיבורים. אישה שהולכת לוושינגטון זמן קצר לפני מלחמת עירק כדי להבטיח לג'ורג 'בוש את תמיכתה המוסרית של האופוזיציה הגרמנית, הושמעה לנצח. וחוץ מהעובדה שגברת מרקל תולה את דגל הדעה שלה אחרי כל רוח קלפייה, רק נהמות במקום הצעות קונסטרוקטיביות נשמעות מפיה. כעת היא גם רוצה להפוך את בקשטיין לפנים ואת ג'ררדט לשר החוץ. בגלל זה זה כל כך מצחיק שאני צריך להיות מאושר כשהיא הופכת לקנצלרית!
מ.ט: אתה לא צריך.
JuLi: נכון מאוד. כי באיזשהו שלב הייתי רוצה לגור בגרמניה שבה קנצלרית לא מושכת הרבה תשומת לב. אני שונאת מכסות ושחרור כפוי. אני לא רוצה להיות מותקף בפומבי כשאני קורא לעצמי "עורך דין" ו"סופר ". אני מעדיף לדבר על תוכניתו של פוליטיקאי מאשר על המין הביולוגי שלו. לכן חשוב לגב 'מרקל להתחיל ולהיות מועמדת - לא כאשת מכסות, אלא משום שהיא אפילו קשוחה יותר, שמרנית ואף אופורטוניסטית יותר ממקבליה הגברים. בעיקרון זהו תהליך נורמליזציה.
מ.ט: אני אגיד לך סוד. העיתון שלי נקרא "סך הכל מטריארך".
JuLi: חשבתי כך. בכל מקרה, אני לא רוצה להצביע למישהו, רק בגלל, אה, היא אישה. האם זה מובן?
מ.ט: לא.
JuLi: אתה מבין, אני שייך לדור שגדל עם חדש, כן, אפשר לומר: כמעט בלי הבנת תפקידים. כילד לא שיחקתי עם בובות או כלי נשק. הצעצוע החביב עלי היה מחפר. בבית הספר הובלתי חבורת ילדים והרבצתי חברים בכיתה מתריסים. יש לי שתי בחינות בחוק המדינה ואני עדיין מכה סופרים אחרים בהיאבקות הזרוע כיום. אני ממש אסיר תודה לאליס ולאחיותיה על מה שעשו בשבילי, לפני המילה. אבל זה לא מחייב אותי להילחם בשדות קרב ריקים.
מ.ט: בואו ניקח את המקרה הבא: אישה עובדת כשירה גבוהה בתפקידה. היא מצליחה ועובדת קשה. אף על פי כן המתמודדים הגברים מעבירים אותה בכל סבבי הקידום. האם היא לא צריכה לכעוס?
JuLi: תיאורטית כן. רק שזה לא קרה לי. זה לא קרה לך ואנחנו לא מכירים אף אחד שקרה לזה.
מ.ט: איך אתה יודע את זה?
JuLi: כל מי שמדבר בפומבי על אפליה אינו מקופח. אחרת לא היית שואל אותה.
מ.ט: זו ציניות.
JuLi: זו ביקורת שיח. בשלב מסוים אין דבר מפלה יותר מאשר דיונים על אפליה.
מ.ט: איך אתה מוצא את האינדיבידואליסטים הצעירים, הא-פוליטיים, שבמרכזם העצמי, שחושבים שהעולם בסדר, כל עוד הם מצליחים?
JuLi: Touché! אבל אני יודע תשובה פוליטיקלי קורקט: ברור שיש עדיין הרבה לעשות במונחים של שוויון זכויות. אבל השאלות הללו נצפות בצורה הטובה ביותר מזווית אחרת. אם ארצנו לא תוכל לטפל בטיפול בילדים ובשעות העבודה הגמישות, היא לא תפתור את בעיותיה הזוטרות. אם זה לא יביא נשים לתפקידי מנהיגות, זה ייפול מאחור בהשוואה בין כישורים בינלאומית. וכן הלאה.
מ.ט: האם גברת מרקל תתמודד עם הבעיות האלה?
JuLi: אני חושש שזה מה שהופך אותה לקנצלרית ולא לקנצלרית.
מ.ט: אם הבנתי אותך עד לנקודה זו, לא כדאי לך להתייחס לזה?
JuLi: לא. (שיעול) כן. אז ... השאלה מבלבלת אותי. אני בוחר את הג'וקר הציבורי ...
מ.ט: יותר ממחצית מהנשים הגרמניות היו בוחרות בקנצלרית מרקל.
JuLi: זו כמעט טרגדיה קלאסית. בואו ננסח זאת בצורה כזו: מי שמצפה שידיים נקבות ימלכו עוד יותר בעדינות, ברגישות וידידותיות לנשים, מאמין גם בארנב הפסחא.
מ.ט.: האם תרצה שהסטויבר ... אני מתכוון: מר סטויבר כמועמד לקנצלר היקר?
JuLi: (המום :) לא! - (מהורהר :) האם זו שאלה טריקית?
מ.ט: כן.
JuLi: ואז עברתי? אתה כבר לא חושב שאני אויב של אישה?
מ.ט: אני אגיד לך סוד אחר ...
JuLi: העיתון שלך באמת אומר "ירידת Müntes"?
מ.ט: איך ניחשתם?
JuLi: אינטואיציה נשית.
מ.ט: מה יעניין את הקוראים שלנו: האם צריכות להיות יותר נשים בפוליטיקה?
ג'ולי: (נאנחת) אתה יודע ... (לשים פנים אינטלקטואליות ולהדליק סיגריה) זה לא כמו שפוליטיקה זה כיף. לפעמים אני חושב שאנחנו יכולים להיות שמחים למצוא כמה בחורים בעלי עור שומן שעושים את העבודה המלוכלכת. כשהם מוכנים לעלות עד הסוף לתפיסת כוח אנכרוניסטית-גברית, פשוט נשחרר אותם. עד מהרה, ממשלה ברמה הלאומית היא ממילא תפקיד מינהלי. האנשים האינטליגנטים, הניידים והיצירתיים באמת הולכים לבריסל לעת עתה. או בכלכלה.
מ.ט: אחוז הנשים במועצות הפיקוח הגרמניות הוא שלושה אחוזים.
JuLi: התכוונתי לכלכלה הזרה. ומבחינת הפוליטיקה, אפילו פקיסטן, אינדונזיה וטורקיה כבר מזמן נשים כראשי ממשלה, ואלו מדינות מוסלמיות. אם גרמניה צריכה את אנג'לה מרקל כדי להתגבר על הפיגור שלה, כל מה שאני יכול לומר הוא שכל מדינה מקבלת את המדינאים שמגיעים לה.
מ.ט: עכשיו אני רוצה לשאול אותך את חמש השאלות הכי לא מקוריות בנושא "מועמד קנצלר מרקל". האם אנג'לה מרקל היא "מודל לחיקוי"?
JuLi: במובן מסוים כן. יש רק שני מגדרים. מצד אחד, נשים וגברים בקריירה. מצד שני, שאר האנושות.
מ.ט: אתה יכול להזדהות עם גברת מרקל?
JuLi: זה יגרום לי להרגיש קרוב יותר לברבי.
MT: זה ישמח את הקוראים שלנו. המגזין שלנו נקרא ...
JuLi: ... "קיטי וטוסן", אני יודע.
מ.ט: מה תרצה לדעת מגברת מרקל אם היית יכול לשאול אותה שאלה?
JuLi: האם היא לא נבוכה לבקר אנשים אחרים בזמן שאין לה רעיונות טובים יותר?
מ.ט: אילו שלושה פוליטיקאים היית לוקח איתך לאי מדברי?
JuLi: גוסטב סטרסמן, ווינסטון צ'רצ'יל ווילי ברנדט.
מ.ט: כולם מתים.
JuLi: אבן.
מ.ט: אתה יכול להגיד משהו חיובי על הגברת מרקל בסוף?
JuLi: אם הייתי צריך להחליט בין גברת מרקל למר מרקל והם היו זהים למעט המין, הייתי בוחר בגברת מרקל!
מ.ט: רק בנסיבות האלה?
JuLi: רק בנסיבות אלה.
מ.ט: אנו בטח מודים לך על הראיון הזה.
הראיון הוביל את ג'ולי ז'ה לגובה יולי.
הבוהן ביולי, סופרת ועורכת דין מצליחה, אוהבת להסתבך בוויכוחים שוטפים עם הערותיה השנויות במחלוקת. היא נולדה בבון בשנת 1974 ומתגוררת כיום בלייפציג. הופעת הבכורה שלהם "אדלר ואנגל" (כספר שמע ב ChroniquesDuVasteMonde-Edition "קולות חזקים") תורגמה ל 24 שפות.היא זכתה ב"פרס הספר הגרמני "ופרס קרולין שלגל על כתיבת מאמרים. לאחרונה יצא הרומן שלה "שפילטריב", באוגוסט מגיע ספרה החדש "Kleines Konversationslexikon für Haushunde" (כולם שופלינג ושות ').
