איך סיוע ניקיון יכול להציל את היחסים!

יש לי אלרגיה למשפטים ספציפיים מאוד של בעלי. מה יש לאכול? או? אנחנו צריכים לשטוף את הסדינים שוב? או? על המנורה כבר מזמן לא ניגב אבק. זה כך: משפטים אלה מרמזים שאני אמור לעשות כל דבר שאני חושב שהוא יכול לעשות. אחרי הכל, יש לו שתי ידיים בריאה ושתי רגליים בריאות - ובדרך כלל תפקוד מוחי. למרבה הצער, זה תמיד כבה כאשר מדובר בתקציב.

לדבר בזעם

לבעלי יש אלרגיה לבית. לפחות הוא אומר. ויש לי אלרגיה לבעלי כאשר הוא אומר שיש לו אלרגיה לבית. ואז אני מקבל כתמים אדומים קדחתניים, הנשימה שלי מהירה יותר, הידיים קפוצות לתוך אגרופים ואני יכול לקפוץ על הגרון שלו. אני לא עושה את זה. במקום זאת, אני נותן לו הרצאה. על שוויון המאה ה -21. על העובדה ששנינו עובדים באותה כמות ולכן שניהם צריכים לעשות את אותה כמות של עבודה מלוכלכת, כי אני לא רוצה לנגב, לשאוב ולשטוף כמו שהוא, גם אם הוא מתחיל מן ההפך. אבל לא, לא הייתי אמא שלו וגם לא גרנו בשנות ה -50. וזה דבר טוב! בסופו של דבר אני כמעט צועק ומתעסק באצבע שלי ממש מול עיניו. כמובן שהוא לא אוהב את זה, אז הוא מתחיל לרשום בקול רם את כל הדברים שהוא עשה בשבועות האחרונים. הוא לא היה עצלן על הספה. לא, לא, לא. כי אני לא יכול להפסיק את זה, כמובן, אני מתחיל לחשב שעשיתי הרבה יותר. ואחרון אחרון חביב, האם אנו סולחים לכל הדברים הרעים שעשה לאדם האחר? ורבים מהם, אנחנו מכירים אחד את השני טוב מאוד במשך זמן רב מאוד. אחרי זה יש אוויר רע הראשון, מצטער שנינו רע.



כה קרוב לשמים

לפני שנה, שכחתי סיוע ניקיון. אחרי מאבק ממושך. אבל זה נראה לי הפתרון היחיד. אני חושבת שמיקה לימדה את המורה פרופר איך לנקות. היא כבר הולכת אל הלכלוך על הצווארון עוד לפני שהיא מתעוררת. ואני בטוח שיש לה שרביט עם אבק פיות נצנוץ שהיא פעם נדנדה בדירה ו? schwups? הכול זורח בפאר חדש. פתאום נראתה הדירה שלנו כמו מגזין: נקי, נוח וכל כך יפה. כבר בפתח, התחושה של הרמוניה טהורה באה. זה הועבר אלינו. וכך היינו פתאום כמו שניים מאוהבים זה עתה. כי פתאום היה לנו זמן להחמיא אחד לשני במקום תמיד צורך לדון מי הולך לעשות את הכביסה, שואב אבק או לנקות את האמבטיה. ומכיוון שלא היינו צריכים לנקות אחרי העבודה בערב, ישבנו יחד על כוס יין ודיברנו. ומלמלה קצת. אה, זה היה נחמד.



סוף השיר

ההרמוניה נמשכה עשרה חודשים. ואז מיקה עזב. היא עברה לגור עם החבר שלה? לעיר אחרת. ושוב היינו לבד. זה לקח שבועיים, שוב היינו בשיער. זה לא קורה ככה. אנחנו זקוקים לעזרה. ממחר אני מחפשת שוב מנקה. הכי טוב עם שרביט קסם. אני מעדיף לשלם לו עוד משהו, אז היא תמיד נשארת איתנו. כי בטווח הארוך זה חוסך לנו את המטפל? או הגירושין. אני משוכנע בכך.

עדותו של שמואל סנדור אשד פיירמן. חלק ראשון (מאי 2024).