דיטמר באר והרצון לעונג
דיטמר באר מגיע מדורטמונד, אבל כולם מכירים אותו כקומיסר פרדי שנק מזירת הפשע בקלן. מאז 1997 הוא משחק בעובי הסערה לצד קלאוס ג'יי בירנדט. בשנות השמונים למד בר בבית הספר לתיאטרון בוכום, ואחריו התקשרו לתיאטרונים בתיובין ובוופרטל. ב- 5 בפברואר 2011 דיטמר בר חוגג יום הולדת 50.
מפגש עם דיטמר באר
מפות השולחן ב"מסעדת זאקס "בברלין-שרלוטנבורג לבנות ומחוזקות, האור מושתק, יש לו ריח של עץ כהה ואצילי. על כרטיס היום הם שטיינבייצר ופילץ שפיצן.
"זה היה פעם הסלון שלי", אומר דיטמר באר. במשך שנים שמעו את "סאקס" של חבר מתקופת בוכום. למעשה, השחקן עובר לא רק כאורח קבוע דרך המסעדה, אלא כמו הבעלים שלו. ברגע שהוא נכנס הוא שואל איפה אני רוצה לשבת, מה אני רוצה לשתות, אם טוב לי. אחר כך הוא מטיל את הטלפון הנייד, מפתח המכונית וכובע הבייסבול שלו על אדן החלון, מושך בחולצתו הכחולה בהירה בכדי להוציא אוויר, ומערב את המלצרית בדיון על איכותם של סוגים שונים של מים מינרליים: מתחיל לצעוד שם שושלת ממקורות באזור הכפרי ברנדנבורג. כשהמשקאות מגיעים, באר מרים את הבקבוק במומחיות: הילדון, מותג אנגלי. הוויסקי בין המים המינרלים. הבקבוק עולה בסביבות ארבעה יורו בחנות.
"אחד הטובים ביותר", נאנחת בר ומודה בהצלחה על השירות. ההפתעה הראשונה: דיאטמר בר מנומס בהרבה מ"סצינת הפשע "שלו אלטר אגו פרדי שנק. והוא יכול להיות שמח על כוס מים מינרלים כמו אחרים על גלידת שוקולד ענקית.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: מר בר, אתה לא צפוי לפגוש במזנון קלן, לשתות בירה ולאכול נקניקיות?
דיטמר באר: חה, אז תחשוב על זה: קאריווורד עיקש וצ'יפס. כמובן שזה היה המצב בצעירותי באזור רוהר. פעמיים, שלוש פעמים בשבוע היינו בטוחים בפומסבודה. היום אני אוכל ב"זירת הפשע "שלנו - חטיף לפעמים צ'יפס - האיש באמת יודע להתמודד עם שומן ותפוחי אדמה - אבל עם נקניק אני מתאים. אני לא אוכל חזיר.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: למה לא?
דיטמר באר: ראשית אשתי צמחונית, משפיעה עלי. ואז אני לא מבין את האנשים שעבורם האוכל אינו אלא אנרגיה. לוק, אוכל בפנים? לא! צריך להסתכל, לטעום. חזירים הם נבלות. אל תביא אותי לצלחת.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: אביה היה קצב. מה הוא אומר על זה?
דיטמר באר: ההורים שלי לא צריכים לבוא עם "בשר אורגני". אתה עדיין קונה הרבה בסופרמרקט. וכשאני בבית ואמא שלי מבשלת את הכלים האהובים עלי, אני בטח לא חוקרת ושואלת קודם, מאיפה ממה שמגיע.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: אבל אתה כבר אקו?
דיטמר באר: בשנות השמונים מצאתי שאקו קשה יותר. עוגת חיטה מלאה בקושי אכילה, היה לה טעם של פומפניקל עם דובדבנים. היום זה שונה. טעמים אורגניים, לחם כוסמין זה טעים. ככה זה התאים לי. כי אני לא רוצה לענות את עצמי. אז ככה: אני די פטישיסט מרכיבים. כזה שאוהב אוכל.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: ויש לך קשר הדוק עם כל עלה חסה במקרר שלך.
דיטמר באר: הוא הרבה יותר מדי בשביל זה. יש לי בסיס מרכיבים שצריך תמיד להיות שם לבישול: חמאה, זיתים, פרמזן, לימונים ... כמו גם כבד אווז טוב.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: מה אתה הכי אוהב לבשל?
דיטמר בר: מנות שמצליחות אותי במהירות, מתוך הבטן. פריקסה עוף. ריזוטו. על הרבה דברים אחרים, רגל כבש או פשטידות, אני עדיין לא סומך עלי רץ. מתכונים אחרים שאני מכין בהתמדה לגביהם: מתנגד לפחד שלי נקרא בצק פיצה, הוא נדבק בין אצבעותיי או מתפורר. שנינו פשוט לא נפגשים.
ChroniquesDuVaste אישה אישה: עדיף ללכת לאיטלקים מעבר לפינה.
דיטמר באר: אני מעדיף ללכת למסעדת הכוכבים, בכנות. מכיוון שאני חווה פיצוצי טעם רגילים. יש פירה, מה שמביא דמעות בעיניי כי זה כל כך טעים כמו תפוחי אדמה. לפעמים זה קרוב מאוד למה שאני זוכר מהילדות, לגבי האם, הסבתות והדודות.
ChroniquesDuVasteMonde Woman: בשביל הזיכרון הזה אתה גם צריך להיות מוכן לבזבז הרבה.
דיטמר באר: לפני זמן מה הייתי בסופר הלילי כי רציתי לקנות יין במהירות. שילמתי תשעה יורו על בקבוק משהו, לפחות זה היה שרדונה עליו. באמצע הלשון יין זה נעצר. אחר כך נשבעתי לעצמי: זה כבר לא עובד לי.לגבי יין זול ואוכל רע אני זקנה מדי. משף מקצועי שמעתי פעם את האמרה: "אכילה ושתייה הם המין של זקנה." יש בזה משהו. בעבר - הייתי גם שותה בירה - צריכת המזון הייתה מקרית. כשאני חושב על כמה נקניקיות רעות שמילאתי לעצמי באצטדיון או ביריד, רק בגלל שזה פשוט התאים. כיום, כל המלכודות חשובות יותר עבורי. אני רוצה שיהיה לי נחמד.
כרוניקות DUVaste מישהי אישה: סביב? כיום, פולחן די מונע. ארוחת ערב פשוטה לא מספיקה, ארוחת הערב המושלמת? זה חייב להיות.
דיטמר באר: אתה לא צריך להשתתף בכל הסיפור. אני תמיד מנסה למצוא את היחס שלי לדברים ולראות איך משהו מתאים לי. אני מנסה לשחק גולף כבר שנתיים. עבור רבים שניצלספורט אליטיסטי. אבל אף אחד לא מכריח אותי להתמודד במכנסיים קפלים במסעדת המועדון ולפתוח את אילן היוחסין שלי. אני משחק בחולצת טריקו ובג'ינס - ואפילו לא עומד כמורד. למרבה המזל, המסורות נרגעו. אני פשוט נהנה מגולף, אני באוויר, אני זז ...
הגלידה שלי שייכת לי: גורמה דיטמר באר וכרוניקס דו ווסטה עובדת אישה אשת אן אוטו.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: האם אתה צופה בדמות שלך?
דיטמר באר: כל אחד שם לב לדמות שלו. אוטפריד פישר בתפקיד קארל לגרפלד. אני לא יוצא מן הכלל. השאלה היא אם תצליח. תמיד יש שלבים שבהם אני אומר: אני רוצה שיהיו פחות שניים או שלושה קילו, אחרת אני לא מרגיש טוב, אחרת אני לא זריז. אבל אני לא מכוון לדמות דוגמנית.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: האם תמיד היה לך את הנונשלנטיות הזו?
דיטמר בר: בבית הספר לדרמה אחד מחולק לסוגים: הגיבור המתבגר, המאהב ... הגעתי מוקדם לקטגוריית "כוח המשיכה". זה מעולם לא הביא אותי. במהלך השנים גיליתי שמבחינתי כשחקן רציני תמיד יש מה לעשות בהרכב. ואם אני נכשל, אתה בקושי יכול להחליף אותי. בינתיים אני אפילו צריך להיזהר שלא אמריא יותר מדי. דיאטה די קשה, אני אומר לך.
כרוניקות DUVaste מישהי אישה: בסרט הטלוויזיה? צום א-לה קארט? שחקו את גורמה הג'יל במשקל כבד, שמאבד את חוש הטעם שלו וצריך לצום. תחילה הוא סוטר, אחר כך הוא מבין: לנטישה יש משהו.
דיטמר באר: אהבתי את התפקיד. אשתי ואני שומרים על הלוואת בחומרה כבר כמה שנים. אין אלכוהול, אין קמח לבן, אין סוכר. בששת השבועות האלה קורה הרבה בתוכי. אני הולך לישון מוקדם בערב, קורא עייף, מתעורר מוקדם מהרגיל, שומע יותר את מה שגופי אומר לי. אנשים רבים אומרים שיש לך יותר זמן בשלבים כאלה. ממריצים יכולים לקבוע מאוד את חיי היומיום. כשאני חוזר הביתה בערב אחרי נסיעה ארוכה הביתה ושופך כוס יין מתוך הרגל, זה גורם לי לחוש שוב - למרות שאני בעצם מוכנה למיטה. בשבועות הצום טקסים כאלה נופלים. חשבתי כבר כמה פעמים: בנאדם, זה יכול להימשך לנצח.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: ותפסיק עם זה.
דיטמר באר: אני רק מצפה לאכול שוב.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: האם יש עוד משהו שאתה באמת רעב אליו? מהלך הקריירה הבא אולי?
דיטמר באר: אואה. עם המילה קריירה, אני נאבק, אני לא יכול להחיל את זה על עצמי. "קריירה" מתאימה יותר, יש בה משהו שבמסלול פלנטרי - משהו דוחף אותך, צירוף מקרים מזל. שהבמאי דומיניק גרף ביקש ממני מוקדם מאוד לאחד הסרטים שלו. שבית הספר למשחק בוכום לקח אותי בכלל. אני משייך את עצמי לקריירה שלי כגורם תורם, אבל זה קשור לזה.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: אתה לא יכול ליהנות מההצלחה שלך?
דיטמר באר: כן, יותר טוב היום. נהייתי קצת רגוע יותר. זה נובע מהזדקנות. בינתיים אני יודע תוך כדי פנייה: אני לא כאן במקרה, אני שייך לכאן. הייתי לוחץ יותר על הסט. וכשלא עבדתי קיבלתי פחדים קיומיים נוראים.
כרוניקות DuVaste אישה מונד: האם הם היו זכאים?
דיטמר באר: האם אתה מכיר את הרעיון "מתי הסחרחורת עפה?". סחבתי אותו איתי זמן מה. אבל ככל שדיברתי עם אחרים, כך ברור לי: קלאסיקה. ספק עצמי נפוץ, אפילו בקרב שחקנים גדולים. ויש להם גם את הדברים הטובים שלהם: הם אף פעם לא מתעייפים, התיישבו ומרוצים מהם.
ChroniquesDuVasteMonde Woman: תפקיד "זירת הפשע" שלך בהחלט הפך אותך לבטוח יותר?
דיטמר באר: זה גורם לי כיף בכל מקרה. אפילו כנערה אהבתי את תחושת ה"טאטורט "המרהיבה הזו (עוד על התחושה הזו במייל המעריצים שלנו בעמוד 68): סוף השבוע הסתיים, השבוע עוד לא היה, ואיפשהו בין לבין נמצא" זירת הפשע "הזו. נהנה במיוחד. בעקבות המוטו: אני עדיין לא צריך לעשות כלום, וגם לא צופה באחרים בעבודה. אבל כמובן שזה רק עובד כי הסרטים הם גם באיכות גבוהה, מרתק ומרגש.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: האם זה נכון שאתה חולק קרוואן בזמן שאתה יורה עם חברך ועמית זירת הפשע קלאוס ג'יי בארנדט?
דיטמר באר: במשך 13 שנים. השיירה הזו היא המקלט שלנו, הנסיגה שלנו. כשאנחנו שוכבים בלילה מפעילים את האוזן או מבצעים סקירת תסריטים בגשם.
ChroniquesDuVaste אישה אישה: ואף פעם אין רעש?
דיטמר באר: נושא מעצבן בלבד: עישון. קלאוס מעשן, הפסקתי. לכן עליו כעת מול דלת השיירה. הוא גם עושה את זה בעיקר. רק כשאני לא שם, הוא מעשן אותי מלא הצריף. ובכן. אני פשוט מקנא.
על דיטמר באר
דיטמר באר, יליד 1961, גדל בדורטמונד, כבן הגדול מבין שלושה ילדים. אביו היה קצב, אמו עקרת בית. בבית הספר ניגן בתופים והיה מעורב בנער הנוער העובדים הסוציאליסטי.
בגיל 21 הגיע לבית הספר לדרמה בוכום. כבר במהלך השכלתו שיחק בתפקידי תמיכה שונים בטלוויזיה, כולל בסרט "להיטים" בסרטו של דומיניק גראף, עבורו זכה בפרס כישרון צעיר. באר החל את הקריירה שלו כשחקן תיאטרון, אך עד מהרה צבר את ניסיונו הראשון כחוקר בדיוני פשע טלוויזיוניים שונים והיה דרך הסדרה "רופא הספורט קוני קנפר" בשנות ה -90 לפנים טלוויזיוניות מוכרות.
בשנת 1997 הביא אותו חברו קלאוס ג'יי בירנדט ל"זירת הפשע ". כמו פרדי שנק ומקס בלוף, שני נציבי קלן פועלים כבר 13 שנים. דיטמר באר וקלאוס ג'יי בירנדט הקימו במשותף פרויקט הקלה לילדי רחוב (Tatort - Straßen der Welt e.V.). ביחד עם חברים ותיקים מבוכום, בר עשה גם משהו שונה בין לבין - הוא תכנן ומימן גלידריה עם גלידה אורגנית.
