המשאלה שלי ליום האם: יום זה מבוטל!
ורנה שולמן היא אם לבן ומתגוררת בברלין-מיט. בבלוג שלה "MAMA BERLIN" היא רוצה לעודד נשים לקחת את חייהן לידיים שלהן. הערעור שלך: "השתמש בחינוך בכדי להרחיב את אופקיך, למצוא בהירות לגבי עצמך ולהרגיש את האהבה שבך כדי שתוכל לקבל את עצמך כמו שאתה, ללכת לפי ליבך ולהיות אמיצים וכנים." היה טוב לעזאזל אישה (וכמובן שזה תקף גם לגברים). "
© ורנה שולמן / טוראי"אני מאחל לכל יום האבות ולכל האימהות ליום שאינו האם רק את הטוב ביותר, אל תהיה עצוב, אתה בא ביום ראשון גם עם יום. תמשיך! יופי! אתה נהדר! קדימה! מצייר את הילדים גדולים, בליע את התסכול שלך שהדברים לא הולכים כמו שדמיינת פעם, תראה, כמה הילדים מתוקים, היו אסירי תודה, המשך, עכשיו, היום, ואתם הילדים: מופעים האבות והאמהות, כמה נחמד יש לך! הפקודה: לצבוע תמונה, להניח פרחים, לאפות עוגה, לסדר, אה שוב, אתה יכול להרוג שתי ציפורים באבן אחת, לא משנה, עכשיו: לצעוד! "
סליחה אם אני דורכת על מישהו עם הציניות שלי, אבל הכפייה הקבוצתית של יום האב / יום האם היא אירוע רטרו ואני פשוט חושבת על פולמוס רטרו.
האם אנחנו רוצים להיות כאלה?
הרעיון מגיע מהמתודיסטית החרדית ובת הכומר אנה מארי ג'רוויס ממערב וירג'יניה (ארה"ב), שהפגינה שאיפה מדהימה לשכנע את כל מושלי ארצות הברית לחגוג את מות אמה לקבוע יום זיכרון לאומי לכל האימהות. נשיא ארה"ב העדין וודרו ווילסון עלה לראשונה לאבל בשנת 1914 כשהוא מסמן את כל מבני הציבור ביום ראשון השני של מאי, לזכר אמהות ארצו.
יום האב הגיע לגרמניה בערך באותה עת. אז, שיש לך עלייה? חג מסורתי? שופץ ליום האב, עלה לשם. מכיוון שהחגיגה והשתייה ביום זה כבר היו בתודעה הקולקטיבית, לא היה מה ליצור כאן, אלא רק להשתלט. משהו להנצחה או בקשה פוליטית לא היו ממילא אדוני הבריאה. ניתן לומר שזה בטוח שתייה. בקרב גברים. בלי הנשים. העצבים. זו הייתה סיבה מספקת לאבות ליום האב.
השאלה שהייתי רוצה לשאול לגבי אירועים בשני הצדדים: האם זה מגניב? לא! האם זה מתאים לזמן? לא! האם אנחנו רוצים להיות כאלה? NO !!!!
אם כי אם אני מתאר את הימים האחרונים כך מבחינת היום, אז אני לא בטוח?
שולחן המטבח שלי, הגינה שלי, עולמי המושלם
בגלל המצב הפוליטי העולמי, הפאתוס הלאומי, עולם המשפחות והאמינים (המשקרנים) האמינים, מערכת חלוקת התפקידים המסורתית למרבה הצער חזרה למסלול. אני מבין, אנשים הופכים לקלים יותר ועושים את אותן הטעויות הגדולות כמו הדורות שלפניהם: הם פשוט מסתכלים על שולחן המטבח הקטן והגן שלהם, מחזיקים את הכסף יחד בעווית, חושבים: אחרינו, המבול או חוגגים? גרוע יותר? נאיביות מטופשת, ואם יתברר שהיא ביקורתית, הפוך את העיניים למוצקות למדי, ודמיין לעצמך סוכריות כותנה ורודות או משהו אחר, רק כדי לא להיות מעורב בפוליטיקה הרעה הגדולה?
איפה נהיה שוב בנושא: האב / האם תך. אז דת, מוסר, פוליטיקה ותודעה לאומית היו פופולריים מאוד ביום האם, השלג נגמר.מה שהווטרצ'ה שותה, מדגרת האם היא כיום הצריכה והיצירה הכפייתית, האפייה וארוחת הבוקר מגישים. לחם ומשחקים לשימוש ביתי מסיחים את האנשים ממה שחשוב באמת!
הכל ברגע האחרון? אבל ממש עשה זאת בעצמך!
למוטרך יש מה לעשות. לפעמים זו טרגדיה, מה מוצע שם? אבל זה גם מטורף כמה ארנבות מותאמות היטב וחסרות רעיון וחיסיס בצייתנות צפויה אורבות מאחורי הבולשיט ועולות עצמן בשגרת הקפיטליזם המטורפת של זחילת התחת של הזרם המרכזי.
וכמובן, כל רגע אחרון מיותר לציין (הוך? עוד שנה בסביבה, היא באמת כל כך מהירה, החברה הפכה, סליחה! אבל באה מהלב?) והיא באמת עשה זאת בעצמך (טוב, כמובן, אתה צריך להיות כזה לקנות כמה דברים, אבל הערבוב באמת תוצרת בית?).
או אימהות ואבא ההיפסטרים, שמקלחים זה את זה במתנות ביום האב וביום האם, כך שאבא באמת יכול לתת לילד היוקרה לצאת ואמא את פרחח היוקרה שהיא נהגה לעשות: אבא האם הצעצוע המזלזל, אימא, מקבל סוף שבוע מפנק כל כך נחמד בבקתת הבריאות? בינתיים הילדים מגיעים לסבתא וסבא? או למטפלת.
תודה ששכחת!
ואז כמובן אל תשכחו להגיד תודה. אי אפשר למצות את הסיבות בטיפשות? איך "10 הסיבות מדוע אנו אוהבים את האמהות שלנו" רוצים להבהיר את המקופחים נפשית: תודה שהקפדת תמיד להחזיק מקטורן? כן, בדיוק! תודה אמא, שתמיד מחת את התחת שלי! הו, גבר יפה, אתה! אמא רוצה להיות נאהבת בגלל זה!
ואז זה יהיה שוב פוליטי:תחת # Muttertagswunsch ו- #vatertagswunsch אוספים בימים אלה תרומות, מה אבות ואמהות רוצים לשפר את מצבם מהמדיניות. המשאלות אינן חדשות (מערכת מס הוגנת יותר, יותר אפשרויות טיפול, יותר גיוון), אבל לפחות לתקשורת יש עכשיו סיבה לדווח עליה.
היום אבות עושים יותר ויותר עם ילדיהם ביום האב? כל כך ביחד. ואמהות פשוט מייחלות לזמן משפחתי רגוע ביום האם. HACH! בוא נראה איך הילדים שלנו ידרגו את זה: אמא שלי! אבא שלי! תמיד היינו באותו אורך גל. החברים הכי טובים לנצח!
לכן #muttertagswunsch שלי הוא: לבטל את יום האם. אימהות זיון. לזיין את ההפרדה של אשה / אם / אב / בעל / ילדים.
כי אנחנו פשוט כולם: אנשים. שונה, כולם בכל מקרה! וכולם צריכים להסתדר! וזה לא קשור לחגיגה, להיות אסיר תודה. אנחנו כבר לא צריכים את זה? לאף אחד לא צריך להביא ילדים לעולם, זו רק בחירה חופשית ועניין פרטי בימינו.
מעל לכל, איננו זקוקים לשום ילדים: אנחנו 8.2 מיליארד !!!! אנחנו לא הפנדות או צבי הים, המין שלנו אינו בסכנת הכחדה. להפך? אנחנו רבים מדי. אנחנו נשברים יותר מדי. עלינו קודם כל לטפל במי שכבר נמצא !!! ותראו שמי שנמצא שם כבר מטופח.
יום אנושי? 365 ימים בשנה!
לכן איננו זקוקים עוד לאמהות ואבות, אלא מעל לכל, הזדמנות הוגנת, שוויונית, אחראית, המסוגלת להביט רחוק אל העתיד ומחוצה לו. אנו זקוקים להבנה שאנחנו חייבים להיות שונים כדי שנוכל להמשיך לצמוח!
יום אנושי? זה מה? 365 ימים בשנה! תודה שקראתם עד הסוף!
המאמר המקורי פורסם לראשונה באורך מלא בבלוג "MAMA BERLIN".
וידאו: מדוע אנו חוגגים את יום האם?
