ספארי בנמיביה: בארץ נהרות גדולים

"בבן, אם אנחנו לא שם עם השקיעה, אני אשבור את הרגליים שלך," אמר האבק רודג'רס, ובבן הינהן בהתמדה. Beven הוא מדריך טבע, נהג, איש סירה ועוד כמה מאות דברים נוספים. רודג'רס הוא Bevens Boss, שודד ממוצא אירי וגם ידוע לשמצה של עצמות שבורות. יחד הם אחד מאותם זוגות קפריביים טיפוסיים. מדי פעם ניתן להשוות לדריק והארי. או עם פטרסון ופינדוס.

רודג'רס רצה להגיע לשכונה שלו "סוזווה" בשקיעה ואמר משהו על ג'ין טוניק על משטח בית העצים המשקיף על האי ומעבר לנהר קוונדו. זה כבר עקבנו אחרי כל היום. תחילה בסירה, חציית איי קנים, חולפים על פני משפחות היפו המהממות. צועדים מתחת לעיני אנטילופות גדולות עיניים חינניות. לפעמים התקרבנו מדי לפיל שעמד על החוף, ואז, באופן אנטיקווירי, סטר לנו באוזניו והסמיק עד שרודג'רס קרא לו שזה מספיק, ואכן החיה מטיילת. דאג ככל הנראה לרגליו!

אחר הצהריים עברנו לג'יפ הבבן, שהיה על החוף אי שם באמצע שום מקום, ובבן אמר שהוא רק רוצה שיקראו לו בבן. במקום להתנשף מהאיום של הבוס שלו, הוא נסע בנחת על פסי החול עד שהשמש החלה בירידה. ואז הוא נעצר, פתח שולחן, ליטש את הכוסות כך שקרני השמש השוקעת שנתפסו בהן, הוציא את בילטונג, בשר בר מיובש שנחתך לרצועות. כשהגענו, הפילים באו לשתות. כמעט ללא רעש, הם עברו על פנינו ובנו את עצמם על החוף. הם לגמו מים, אנחנו הג'ין והטוניק, ורק כשהשמש הייתה נמוכה, הבוון הכניס אותנו חזרה לג'יפ. לאורך הכבישים החשוכים עתה נתקלנו באור היחיד למרחקים. "סוזואה," אמר בבן. מבעד לאוויר הלילה הקריר נמשכה מילה זו כמו צליל קסום. במשך המטר האחרונים באי חזרנו לסירה. ההיפופוטמים נחרו במים האפלים, צפרדעים התארגנו, הירח היה תלוי על עקומה, הכוכבים נצצו אלף פעם. האכסניה שכבה מוסתרת בקנים, שטופה באור נרות, וכמעט הרגע הזה היה כמו חלום מתוק של אפריקה, אם רודג'רס לא היה אומר, אך לבסוף הוא היה שובר את רגליו של בבן.

היו הרבה יעדים לטיול בנמיביה. מדינה שלמה מלאה בפלאים גיאוגרפיים ובעלי חיים פראיים. אבל באמת רציתי לנסוע לאיזור המדינה המשתרעת כאצבע המורה מנמיביה ומצביעה על זימבבואה, זמביה, בוצואנה ואנגולה. רציתי ללכת לנהרות שזורמים יחד בצורה חלקה. זמבזי, קוונדו, אוקוונגו, לינאנטי. היכן שהמים מתפתלים סביב קרצוף ושקעים באיים, בהם פילים עוברים את דרכם, ללא התחשבות בגבולות שציירו בני האדם. רציתי לנסוע לקפריבי.

סירות ומעבורות מושכות אותי כל עוד אני זוכרת. זה משהו נוודי שבי. לא משנה איפה אני, אני תמיד רוצה ללכת רחוק יותר: לחוף השני, מעבר לאופק. קפריבי מגשים את הרעיון הזה להמשיך הלאה, הנהרות שלו הופכים אותו, והגבול הבא, האדמה הקרובה ביותר הוא תמיד רק מרחק נסיעה משם.

הצ'יף טמפה, ששמו השבטי הוא מיוני, הוא ראש המאפי בקאפריבי ואלוף שמירת טבע

קפריבי נקרא מאז 2013 בצורה נכונה אזור זמבזי. שם שנבחר על ידי ממשלת נמיביה כדי לגרש את הצללים האחרונים של התקופה הקולוניאלית. המקומיים ממשיכים לומר קפריבי. הרצועה היא אנכרוניזם גיאוגרפי. על שמו נקרא קנצלר גרמניה, ליאו גרף פון קפריבי, הוא נוצר למטרה אחת בלבד: כך ששליטי הקולוניאליות של דרום-מערב אפריקה הגרמנית, כיום נמיביה, קיבלו גישה לזמבסי. זו הסיבה היחידה לכך שאצבע בוש קנה המים הזו נלחצת על פני המדינות השכנות. ורק בגלל מיקומו הרחק מהשאר, בעיקר מיעדי התיירות של נמיביה, הוא עדיין מתגלה מעט על ידי שממת התיירות. עד לעצמאות נמיביה בשנת 1990, הצבא דרום אפריקה הוצב במקום מכיוון שממשלת האפרטהייד של דרום אפריקה ניכסה את נמיביה. אפילו נמיבנים לא הורשו לנסוע לקאפריבי, וגם בעלי החיים שם לא הסתדרו יפה. האוכלוסייה הכפרית הרגה אותה מכיוון שהייתה זקוקה לאוכל או שהחיים הפראיים הותירו אחריהם שדות רמוסים. החיילים ירו בהם מאותן סיבות או סתם בשביל הכיף. בשנת 1990, כשנמיביה נעשתה עצמאית, קפריבי הייתה חתיכת אדמה נשכחת ללא פרספקטיבה.

המסע שלי התחיל כשיט נהרות עם סירת בית בצ'ובה. בוצואנה הייתה משמאל, נמיביה מצד ימין, ובין לבין הפלגנו בשקט כאילו מישהו כיבה את צליל העולם. ילדים שיחקו על גדת הנהר.דייגים נחתו בסלעים עם מלכודת הבוקר שלהם. היו אלה מוטות טיליה בגודל ניכר. מוניות מים, סירות מתכת קטנות, הביאו נשים מכפרי הסביבה. אוספרס הסתובב, ג'ירפה שתתה בחינניות כשרגלי ה- X כפופות, וקודוס הסתכל עליי בשקט מדיטטיבי. בהיותי באמצע כל אותם ניחוחות ריחני-צבע, הניבה את תחושת האושר של הבטן הזו שהיא כמו סם בשבילי. ומסיבה זו אני נוסע שוב ושוב לאפריקה.

בערב נחתנו על שפת חול. ציקדות הופיע, אריות שאגו, השמש שקעה ופינתה את השמיים לירח ענק ומעוגל לחלוטין. כמעט לא ישנתי באותו לילה ראשון. שמעתי פילים והיפופוטמים. אזור השיחים בשני החופים צרח ונאנח, וכוכבים הבזיקו ישר לתא שלי. הרגשתי כמו ילד שחווה את העולם כנס.

מקרה ברור: פילים הם חולדות מים

למחרת בבוקר סירת הבית הפליגה בלעדי. עליתי על סירת מנוע. בשמש הבוקר ראיתי דייגים מחביאים את רשתותיהם, טיפות המים עליהם נצצו כמו אבני חן, ופתאום אי אפשר היה לי לעזוב את הנהר. רציתי לנהוג ולנהוג, להיאחז בנצנצים אלה ושמיים כחולים.

אולי קפריבי היה נשכח, ולעולם לא הייתי הולך לשם. אבל אז החיות חזרו או הושבו מחדש. בהתחלה לא לשמחת התושבים. האריות אכלו את הבקר, הפילים רמסו את השדות. אז איך אנשים צריכים להיות אינטרס להגן על בעלי החיים החדשים? היזם של ווינדהוק רודג'רס היה מהראשונים שהשקיעו בקאפריבי והבין כי פיתוח לא יעבוד אם אנשים יהיו מודרים.

רודג'רס הפך את קפריבי לביתו במשך כמה שנים, כשהוא יושב בבקתות הצ'יף, ושמע מה התושבים רוצים וצריכים לחיות בשלום עם חיות הבר. "היינו חייבים לתת לאנשים תמריץ לרצות להגן על חיות הבר, דבר שהיה אפשרי רק בכך שהם מספקים להם רווחי תיירות, נותנים להם מניות בבקתות."

במשך זמן רב, הנהרות לא היו עשירים בדגים כמו שהיו פעם, אך דיג עדיין מתרחש מסירות מחפרות.

במקביל למאמצים הפרטיים לאזור, נבט חזון גדול וצמח. אנגולה, בוצואנה, זימבבואה, זמביה ונמיביה החליטו ליצור שמורת טבע חוצה-לאומית, שבה יש לבעלי החיים ממש חירות בלתי מוגבלת. במקביל, שמירת טבע זו צריכה להפוך למקור הכנסה של האוכלוסייה המתגוררת באזור המוגן. שמורות, אזורים מוגנים הכפופים לעיריות, הוצבו, נוצרו מסדרונות אקולוגיים, מלאי חיות הבר נספר. 20 שנה אחר כך, בקיץ 2012, החזון הפך למציאות. פארק קוונגו זמבזי חוצה גבולות, קזה בקיצור, נפתח: בגובה 440,000 קמ"ר הוא בערך בגודל של שוודיה. 36 גנים לאומיים שוכנים בגבולותיה. גרמניה הוסיפה 35.5 מיליון יורו. בלב אזור חמש המדינות, קפריבי עמדה בקדמת הביצוע של היעדים הסביבתיים והחברתיים של הפרויקט.

את סיפור רולטה הדגי הנמר למדתי בלילה השלישי. הגענו לפארק הלאומי נקאסה לופאלה ברכב ושוב עם סירות רבות, מקום הלינה שלנו היה בקתת האוהלים "קאסה לופאלה", שנוחותה הפכה את המלה "קמפינג" למגוחכת ומיקומה הפך את שאר העולם לחסר תועלת. קנים, נתיבי מים, היפופוטמים ופילים, לבי מעולם לא רצה, לעולם לא אחר.

לא יכולנו לעזוב את אותו הבוקר מכיוון שמשפחת פילים עמדה סביב הג'יפ שלנו ולא הייתה מרוצה להגיב לניסיונותינו האומללים לכבוש את המכונית שוב בשבילנו. היינו צריכים לחכות עד שהם ימשיכו הלאה. גם בערב הם עברו במחנה, ושמענו את התנשפותם ותופעתם, פיצוח הענפים. אולי זה הג'ין, אולי הכוכבים בלבלו אותו, לפחות רודג'רס סיפר על מבחן האומץ הקאפריבי שלו עצמו: גברים בטוחים מסתובבים ... - נחשו מה - עם נייר אלומיניום ואז שוחים בנהר. לשמחת דגי הנמר, שנמשכים אליהם מכל מה שמבהב. סיפור שאינו זקוק לפרטים נוספים, אך מראה כי למרות שקפריבי היא נמיביה, יש לה חוקים משלו.

כמובן שדסטי לא שבר את רגליו של בבן. סוף סוף הוא זקוק לו. כשאנחנו מגיעים ל- "Susuwe", בבן מגיש לנו ארוחת ערב. יש מרק דלעת, סטייקי קודו בגריל, ירקות צעירים, יין אדום דרום אפריקני ולקינוח פודינג אנגלי. כמו כל ערב בנוף המים הזה, שבו הריאות מתמלאות בחמצן הטוב ביותר, אני רעב מספיק לאכול קודו שלם. אחרי הארוחה אנחנו יושבים סביב המדורה, חולצים נעליים ומציירים דמויות בחול בכפות רגלינו היחפות. בבן מספר על 16 שנות ניסיון עם תיירים.ברגע שאנגלי התלונן על נהמת הלילה של היפופוטמים, פעם אחת שוויץ שוויץ את דעתו כי נמיביה אינה גרמנית יותר מערבית. אנו צוחקים הרבה, מתבוננים בכוכבים כשראשינו רחבים, לוגמים משקפיים ומתפלסים על החסרונות ודרכי החיים הלא נכונות בציביליזציה. "כמה נחמד זה יהיה ...", אנו אומרים. אבל אז נתנו למשפט להיתלות באוויר. אנו יודעים שמדובר במחשבה רומנטיזציה שלא צריכה יותר משמים זה, הנהרות האלה.

היפו, היו ערניים: אם מגינה על תינוקותיה

כשאני צועד לבקתה שלי בשעות הלילה המאוחרות, מלווה בבבן ופנס, היפופוטם בורח עם ישבן מתנדנד וצלול לנהר בחושך. אנו שומעים את זה מתיז. זה לא היה משעמם בשבילו? אני שואל את בבן. הכוכבים, בעלי החיים, המים, השאר? איכשהו זה היה מרגיע אותי, הוא אמר כן עכשיו. ואז ייגמרו הספקות שלי לגבי התרבות. אבל בבן מנענע את ראשו, צוחק. "ובכן," אני מתעקש, "שיח הוא שיח, פיל הוא פיל, היפופוטם הוא היפופוטם." בבן מביט בי באהדה. "לא בקפריבי! קפריבי שונה כל יום." אני מהנהן. הוא צודק, הילד.

מידע על נסיעות לנמיביה

חבילת נסיעות שלמה עבור Caprivi הוא ספר על "ערב אפריקה שמש" (www.abendsonneafrika.de). הטיול המתואר כאן עם לינה על סירת הבית ואז ברכב וסירה דרך הפארקים הלאומיים Mamili, Nkasa Lupala ו- Bwabata וכן שישה לילות נוספים בבקתות שהוזכרו להלן עולה כ 2350 אירו לאדם בחדר זוגי.

טיסות מפרנקפורט ליוהנסבורג ומשם לקאסאנה בבוצואנה עם דרום אפריקה איירווייס החל מ- 1130 אירו, www.flysaa.de.

לילה במתחם "Susuwe Lodge" עם פנסיון מלא וכל הפעילויות לאדם ולילה בערך 330 אירו, www.caprivicollection.com.

ב- "Nkasa Lupala Lodge" עולה הלילה באוהל מפואר לאדם ללילה עם תפוסה כפולה כ -120 יורו. טל '00264/81/147 77 98, www.nkasalupalalodge.com.

סירות בצ'ובה או בליניאנטי דרך www.ichobezi.co.za.

ספארי ומשלוחים פרטיים בקאפריווי מאורגנים על ידי תותא ותיירות טיוטווה. טל '00264/64/40 40 99, www.tutwatourism.com.

מידע נוסף דרך משרד התיירות, www.namibia-tourism.com.

לקריאה: "ספר נמיביה - הבהורים של מדינה מרתקת", מדריך טיולים מקונט ורגל, 240 עמ ', 24.95 יורו

11 דיווחים הרפתקנים מאת פביאן פון פוזר: "דווח על נמיביה: דרך עיני הברדלס", 132 עמ ', 14.90 יורו, פיקוס