"המסדר האלוהי" - אתה חייב לראות את הסרט הזה!
אוקיי, שם הסרט מכיל שני דברים שאני לא יכול להתמודד איתם כל כך: סדר ואלוהים. בנוסף, הסרט משחק בשוויץ, בכפר ולפני לידתי. כך שלא חשבתי ש"הסדר האלוהי "נוגע בי במיוחד. אבל אז אני פתאום יושב בקולנוע מיילל ולא יודע איך זה קורה לי.
גיבור הכותרת נורה - נדחס ליד הכיריים?
בהתחלה, הסרט היה כצפוי: מוזר. הנעליים, החצאית, המטפחת? הדמות הראשית נורה היא בדיוק הבית הקטן הזה ליד הכיריים ומקפל את המצעים, מקלף תפוחי אדמה ולא התבקש החותן לוקח את בקבוק הבירה הריק ומביא לו חדש.
האישה הזו רוצה חופש!
אתם כבר חושדים, כשנורה ממהרת לנוף ההר השוויצרי באופניים? האישה הזו אוהבת חופש. וכך מסתבר שהיא מנהלת עקרת הבית הטובה של התנועה לזכויות נשים בכפר ונגעה לא רק בנשים בכפר, אלא גם בקהל.
בהדגמה בציריך, נורה מרגישה לראשונה איך זה להרגיש קול.
© סרט Alamodeמדובר על ההגדרה העצמית של האישה
מעל הכל, התנועה של נורה נלחמת בנשים להצביע? בשוויץ, לנשים לא הייתה זכות בחירה ברמה הלאומית עד 7 בפברואר 1971. ובדיוק כמו בגרמניה, נשים נשואות הורשו לעבוד בשוויץ בשנת 1971 רק אם הבעל התיר זאת (בגרמניה החוק הזה שונה בשנת 1977).
למה אתה צריך ליילל?
בכנות, אולי זה רק ההורמונים בשבילי. או שהייתי עייפה. אבל הסצינה היחידה הזו בה נורה נמצאת בהדגמה בציריך וכולם מכנים "זכויות נשים הן זכויות אדם!" שבר בי משהו.
זו הייתה ההכרה הזו: במשך מאות שנים, נשים שיחקו כינור שני. לסבתא שלי לא הייתה ברירה איך לעצב את חייה. נשים התחתנו, ילדים נולדו ודאגו למשק הבית.
ידעתי זאת כמובן, אבל במהלך הסרט הרגשתי את זה.
וכך היה זה מוצדק באותה עת:
"זו זכות להקדיש את עצמו לחלוטין למשפחה. נשים גם מסוגלות, בלי הצבעה, לאכוף את קול הלב. שוויון מגדרי זה חטא נגד הטבע. נשים בפוליטיקה פשוט נגד הסדר האלוהי . "
נורה מנסה להתווכח נגד "הסדר האלוהי" בעצרת הכפר.
© סרט Alamode
האם זה עדיין אפשרי?
מה אם אני לא מאמין באלוהים? מה אם אין לי כישרון להורות? האם הייתי נולד דור קודם? הייתי דפוק.
עכשיו אנחנו חיים היום. הכל טוב - נכון?
באזורים רבים בעולם (ראו סעודיה, מצרים, סוריה ...), נשים כיום הן פחות מקופחות כמו נשים בהיסטוריה שלנו. במפעלים העסקיים הגדולים, בשוק המניות, בפרלמנטים? מה שיעור הנשים בעמדות כוח? אני אפילו לא רוצה להתחיל מהלחץ המיטוב העצמי של המין הנשי.
זה לא סוד: אנחנו עדיין לא חיים בעולם שווה. כיצד עלינו לפרק מסורת בת מאה שנה לדור אחד עד שני? התקדמנו ונהנו מחירויות שנשים אפילו לא יכלו לחלום עליהן לפני 100 שנה. אני מאמין באומץ שנמשיך בדרך זו.
אולי אז בעוד 50 שנה אנשים ישבו בקולנוע ויזכרו את זמננו, כשאישה כקנצלרית הייתה משהו מיוחד.
קרא גם
הבמאית פטרה וולפה: "כאישה את מבוישת בכל מישורים"
