"הרוע נמצא בכל אחד מאיתנו"
קרלוס רויז זפון לובש ג'ינס וסווטשירט עם כתובת ראלף לורן שלא ניתן לטעות בה. למרות שזאת ארוחת הצהריים, הוא לא רוצה לאכול, אלא מסתפק בקולה אפס. הוא נראה רגוע מאוד, לא עייף, לא מתוח, לא מתרגש מההצלחה של רב המכר החדש שלו, "משחק המלאך" (קרלוס רויז זאפון: "משחק המלאך", ט: פיטר שוואר, 713 עמ ', 24, 95 יורו, ש. פישר ורלאג), בגרמניה. מעורר קנאה, חוסר הניסיון הזה, אפשר לחשוב. הכותב עונה על כל השאלות באנגלית מושלמת, כמעט תמיד באותה טווח נמוך. זאפונומט? לא, הוא אוהד יותר מדי לזה.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: Señor Zafón, אנחנו יושבים כאן במלון ברלין מסוגנן. אתה יכול לדבר על המפחיד במקום כל כך מגניב?
קרלוס רויז זאפון: אה, אין בעיה.
ChroniquesDuVasteMonde Woman: ספרה החדש כהה עוד יותר מ"צל הרוח ". ברצלונה כסצנה גשומה, סוערת, מפחידה - בעצם לברוח. רוצים למלוח את המרק למנהלי התיירות?
קרלוס רויז זפון: אני לא רוצה להציג תמונה מציאותית, אל תכתוב מדריך טיולים. אני מכיר את העיר היטב, נולדתי וגדלתי בה. כמובן שיש גם ברצלונה תיירותית, עם חנויות ושדרות נחמדות, אבל זו לא העיר בפועל. הנשמה של ברצלונה די חשוכה עבורי וזה משתלב עם האלמנטים המפחידים בספרי.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: אתה בבית בקליפורניה כבר 14 שנים, נוסע הלוך ושוב בין ברצלונה ללוס אנג'לס. תוכנית ניגודיות למדי.
קרלוס רויז זאפון: בהחלט. כבר כילד ידעתי שאני רוצה לעזוב את ספרד, מברצלונה, מצאתי את העיר כבר מעיקה. ישנם בניינים רבים ויפים, אך הם שייכים לתקופה שחלפה בעבר. מעניין אותי מה קורה בספרות, בקולנוע, במוזיקה כיום. אני מוצא את כל זה בקליפורניה. זה מגרה אותי, ואני לא מרגיש שם זר.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: בילדותך הלכת לבית ספר ישועי בברצלונה במשך אחת עשרה שנים, בניין ענקי לבנים אדומות. ראית שם?
קרלוס רויז זפון: בכלל לא. הבניין העניק השראה לדמיוני, המגדלים הגבוהים האלה, מסדרונות ארוכים, מדרגות, צללים. הארכיטקטורה של הצמרמורת, המוזרה מעניינת אותי. הגעתי עם רדיפות וסיפורי רפאים שהתאימו לאווירה. בנוסף, הקתדרלה של סגרדה פמיליה מאת גאודי משכה אותי מאוד. גדלתי קרוב מאוד ותמיד החלקתי פנימה כילד.
כרוניקות DuVaste אישה מונד: מנהרות סודיות, דלתות מלכודות מוסתרות?
קרלוס רויז זפון: ובכן, לא כל כך מסתורי. אך בעבר הקתדרלה הוזנחה למדי, איש לא שם לב אליה, בעוד שהיום היא אחת האטרקציות המרכזיות של ברצלונה. הכרתי את כל הכניסות, נכנסתי לקריפטה, רצתי לכל מקום, אהבתי את הכעס המוזר, מעט מטורף של הכנסייה. אחרים מוצאים את זה קודר וחולני, ובוודאי שזה נכון. אבל רציתי לדעת איך זה בנוי, איך נוצרים האפקטים האופטיים. בגלל זה לא פחדתי. אם אתה יודע איך עובד טריק, אין לו שום כוח עליך.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: אז זו תפיסה שגויה שמישהו בז'אנר של רומן האימה הוא טיפוס מוזר, ביישן עולמי?
קרלוס רויז זפון: במקרה שלי זה בהחלט לא נכון. אני בחור רציונלי ולא מישהו שמתנהג מהמעי - לא בחיים ולא בכתיבה.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: אמרת פעם שהרומנים שלך הם כמו "קתדרלות מילים" בשבילך.
קרלוס רויז זפון: מבחינתי הכתיבה דומה לעבודה של אדריכל. נראה לי מרגש איך חלקים בודדים יוצרים שלם מורכב.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: אבל אתה לא בונה משרדים מפוכחים, אלא תמיד מנעולים מפחידים. והקורא מקבל, מבלי ששים לב, בכישוף. מדוע האומללה באמת מרתקת אותנו ככה?
קרלוס רואיס זפון: מכיוון שרגשותינו הפנימיים ביותר מטופלים: פחדים, רצונות, תאוות בצע, תוקפנות. היינו רוצים לגרש אותם, אבל הם שלנו ואנחנו נאלצים להתמודד איתם.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: יש גם משהו כמו הנאה-פחד, השמחה הסודית של הפחד.
קרלוס רויז זפון: סיפורי אימה פגעו בעצב הזה. אנו יודעים שאזור הביטחון הרגיל שלנו נשבר, ופתאום אנו באמצע רגשות מאיימים. אנו מגנים על עצמנו, אך איננו יכולים לברוח.
ChroniquesDuVasteMonde Woman: מה קורה לקורא כאשר בספרך החדש הוא מתחקה אחר סיפורו של דייוויד מרטין, המסיים חוזה פאוסטי עם המו"ל הציני קורלי?
קרלוס רויז זפון: הוא מחבק את הפחדים של מרטינס, את התקוות שלו, את החרדה שלו. כשמזל מרטינה בגז, הקורא מזדהה אתו ובאופן בלתי נמנע שואל: מה הייתי עושה במקומו? מה אני מגלה כשאני מסתכל בנפשי שלי?
ChroniquesDuVaste אישה מונד: אבל בסופו של דבר, אנו יודעים שמה שאנחנו קוראים זה עולמות אמנות.
קרלוס רויז זפון: אף על פי כן הם מעוררים בנו המון. הרע - למשל בצורה של קורלי - מפחיד אותנו, מכיוון שהוא גם בנו. קל להאמין שזה מכמה שדים שלוחשים דברים רעים באוזנינו. היינו רוצים לראות את עצמנו כאנשים טובים, הרוע לא משתלב בתפיסת האהבה הנרקיסיסטית והאנוכית שלנו.
"בעולם מלא שקרים, ז'אנר רומן האימה משגשג במיוחד"
ChroniquesDuVasteMonde Woman: אני מבין שרומנים מפחידים הם סוג של מחנה אימונים לנפש. אך האם הם לא מציעים גם אפשרות לברוח מהמציאות מכיוון שהם מובילים אותנו לעולמות שונים לחלוטין?
קרלוס רויז זפון: כמובן, גם אסקפיזם מעורב. אם הספרים עשויים היטב, הם באמת יחטפו אותנו. במקביל הם מחזירים אותנו לדלת האחורית של המציאות - כלומר מציאות הרגשות שלנו. לא במקרה ז'אנר רומני האימה פורח במיוחד בתקופות בהן העולם מלא שקרים. התקופה הוויקטוריאנית באנגליה הייתה נוקשה מבחינה מוסרית, צבועה מאוד, ובזמן זה קמו רומנים אימה רבים. יש להם תפקיד של שסתום ומובילים אותנו בעקיפין לרגשות המודחקים שלנו.
ChroniquesDuVaste אישה אישה: הנה אנחנו עם ד"ר מד. ג'קיל ומר הייד, האיש עם שני הפנים מהרומן המפורסם של רוברט לואי סטיבנסון. היכן מוסתר מר הייד שלך?
קרלוס רויז זאפון: ח.מ.
ChroniquesDuVasteMonde Woman: או האם היית אומר שהצד האפל הזה לא שלך?
קרלוס רויז זפון: כן, כמובן. אבל אני מנסה להיות מקובל באופן סביר כאנושי, מתחשב בסביבתי. כשאני חשה רגשות שליליים - קנאה או כל דבר אחר - אני רוצה להבין אותם לפני שאני מתעוור.
כרוניקות DUVaste אישה מונד: נשמע טוב. אך טרם ענית על שאלת מר הייד.
קרלוס רויז זאפון: קשה.
ChroniquesDuVasteMonde Woman: האם יש איכות שאתה לא אוהב בעצמך?
קרלוס רויז זאפון: אני חושש שיש לי נטייה להיות אנוכיים, ולא לשים לב מספיק לאינטרסים של אנשים אחרים.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: האם היית כבר כילד?
קרלוס רויז זפון: הייתי קצת מוזר, לפחות ההורים והמורים שלי ראו את זה ככה. בבית הספר הייתי משועמם אנושות, הרגשתי לחוץ לתבנית והמחשבות שלי היו במקום אחר, בעננים. היו לי חברים, אבל בכל זאת הרגשתי לבד. החלק האהוב עלי היה עולמי שלי, עולם הספרים והסרטים. אפילו כילד קראתי המון: צ'רלס דיקנס, רוברט לואי סטיבנסון, אבל גם הרבה קומיקס.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: האם אתה עדיין מרגיש את המוזרות הזו היום?
קרלוס רויז זאפון: כן, אבל זה לא מפריע לי יותר. כנראה שהתרגלתי לזה. כילד באמת סבלתי מזה ...
ChroniquesDuVasteMonde Woman: ... וכדי לפצות על זה, חולם שיום אחד יהפוך לסופר מפורסם.
קרלוס רויז זאפון: בדיוק. הייתי מוגן יתר על המידה. בגיל שמונה ידעתי שהכתיבה היא ייעודי. כנערה כתבתי רומן עבה מפלצתי ושלחתי אותו למספר מו"לים. המו"לים מצאו את הספר מוזר, אך חלקם עודדו אותי להמשיך. הייתי מאוד חסר סבלנות. רציתי שהעולם יעבור מהר כמו המוח שלי, אבל זה לא עבד, לחיים יש קצב משלהם.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: האם ההורים שלך עזרו לך להיות סופר?
קרלוס רויז זפון: בכלל לא. אבי חשב שזה דבר אובדני, שאני הולך למות מרעב. הוא היה מעדיף הרבה שהפכתי לרופא או לעורך דין. הוא עצמו הגיע ממשפחה צנועה מאוד ונאלץ לעבוד קשה כסוכן ביטוח. אחרי הכל, הוא אהב לקרוא והיה לו דעה גבוהה על עולם הספרים. עם זאת, בנו עצמו לא צריך לכתוב טוב יותר.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: הפחדים של אביך לא אושרו, הגשמת את החלום שלך.
קרלוס רויז זפון: נכון. עם זאת, הילד השאפתני מעולם לא נעלם מהתודעה שלי. אם הזפון של היום אומר: זה בסדר, מה שאתה עושה, מה שאתה כותב, אומר קרלוס, הילד: זה לא מספיק, אתה יכול לעשות טוב יותר.ואז הייתי רוצה לומר לו: היה שקט, עזוב אותי בשקט, אני אעשה מה שאני יכול.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: האם קרלוס גורם לך לא להיות מרוצה?
קרלוס רויז זאפון: לא זה. אבל כשהייתי צעיר יותר, תמיד הרגשתי שאיחרתי מדי. כשפרסמתי את הספר הראשון שלי בגיל 28 חשבתי שאני זקנה מאוד. כיום, הלחץ לא כל כך חזק, אבל לא הייתי אומר: אני מרוצה כמו שאני.
ChroniquesDuVasteMonde Woman: האם אתה באמת יכול ליהנות מזה?
קרלוס רויז זפון: אני אוהב דברים יפים, מוזיקה היא התשוקה שלי, מדי פעם אני גם מלחין. החיים קצרים ולפני שהם נגמרים עלינו להיות אסירי תודה על הצדדים הטובים. אני לא רק רציונלי.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: דייוויד מרטין בספרכם החדש נראה שונה מכם במבט ראשון: הוא עובד כמו ברסקר, מתחמם ללא הרף, עצבני, מניע את התדלדלותו עם בריאותו. האם עדיין קיימים הקבלות בינך לבין הדמות?
קרלוס רויז זפון: אתה צודק: אני הרבה יותר מגניב ממרטין. אבל יש הקבלות. שנינו סופרים, ויש לו השקפת עולם ספקנית, כמוני. הייתי מנסח זאת כך: דייוויד מרטין הוא גרסה אפשרית אחרת של האדם שלי.
ChroniquesDuVasteMonde Woman: מה זה אומר?
קרלוס רויז זאפון: בתנאים אחרים, אולי הייתי הופך להיות כמוהו. תמיד יש אפשרויות שונות של עצמנו, כולנו נושאים בתוכנו אנשים שונים, אך גרסה נכנסת לתמונה, תלוי בנסיבות החיים.
ChroniquesDuVasteMonde Woman: האם אחת קבועה במהלך חייו בגרסה?
קרלוס רויז זפון: אני חושב שיש לנו יותר אפשרויות ממה שאנחנו חושבים. עלינו לנסות תמיד להתפתח, להפוך לגרסה טובה יותר של עצמנו.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: האם היית אומר שאתה כרגע גרסה טובה לעצמך?
קרלוס רויז זאפון: אני לא יודע. אם אני מסתכל על עצמי עכשיו, הייתי אומר, זה בסדר.
ChroniquesDuVasteMonde Woman: זה לא נשמע טוב.
קרלוס רויז זפון: ובכן, אני עובד על עצמי.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: אתה יכול לדמיין שיש לך ילדים?
קרלוס רויז זפון: לא כל כך קונקרטי, אבל אני לא פוסל את זה. משמעות החיים היא שמשהו קורה כשיש לך תוכניות אחרות. עד עכשיו הספרים שלי היו הילדים שלי, אליהם אני מבלה זמן רב ...
"הלילה הוא זמן הערפד שלי"
ChroniquesDuVaste אישה מונד: ... וזה תמיד קורה בלילה כשכל החתולים אפורים.
קרלוס רויז זאפון: בדיוק. אני כותב מאוחר מאוד, מחצות ועד הזריחה - זו תקופת הערפד שלי. יש כותבים שכותבים עם שחר, אבל זה לא הזמן שלי.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: אז אולי הספרים שלך כה כהים ומסתוריים בגלל שאתה כותב בשעה המכשפות?
קרלוס רויז זפון: אני לא חושב. הייתי כותבת באותה צורה אם הייתי יושבת בבית קפה בצהריים, עם הרבה אנשים מסביבי. אני מעדיף לעבוד בלילה, כי אין שיחות, אין הסחות דעת.
ChroniquesDuVasteMonde Woman: ברומנים שלך יש תחושה שכתיבה וקריאה הם משהו קדוש. יש חנויות ספרים ישנות ויפות, קוראים נלהבים ואפילו בית קברות של ספרים שנשכחו. האם זה אולי סוג של התנעה: שהספר לא מת בעיתות של ספרים באינטרנט, טלוויזיה ואלקטרוניקה?
קרלוס רויז זפון: אני מאמין שלספר יש דרך ארוכה לעבור, שהספרות והסיפורים תמיד ישחקו תפקיד חשוב. אנו לומדים דרך סיפורים, מתקשרים דרך סיפורים, הם מבטאים את הערכים שלנו, את האמונות שלנו. ספרים הם חלק מאיתנו.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: אז אין שום מזמר על הספר.
קרלוס רויז זאפון: לא, בטח שלא.
ChroniquesDuVasteMonde אישה: יותר מכל, אתה אוהב בדים פנטסטיים, וזה מתאים שחבריך מכנים אותך "דרקון". האם זה יפריע לך לרדת בהיסטוריה הספרותית עם הכינוי הזה?
קרלוס רויז זפון: בכלל לא. אני אוהב עפיפונים, ברצלונה היא עיר של דרקונים, אפשר למצוא אותם בכל מקום, על חזיתות רבות. בבית יש לי אוסף של לפחות 400 דרקוני צעצוע, שחלק גדול מהם קיבלתי מחברים.
ChroniquesDuVaste אישה מונד: אשתך מכנה אותך "דרקון"?
קרלוס רויז זאפון: בטח. זה לא אומר שאני יורק אש בבית, טורף נסיכות או הורג אבירים בשריון מבריק - לפחות לא כל הזמן. אז ככה: אני יותר דרקון נחמד ואמין.
על קרלוס רויז זאפון
קרלוס רויז זאפון נולד בברצלונה בשנת 1964, שם גם גדל. שם עבד לראשונה כקופירייטר בסוכנות. בשנת 1993 פרסם את הרומן הראשון שלו, "נסיך הערפל". זאפון נסע ללוס אנג'לס בשנת 1994, וכתב רומנים, תסריטים ומאמרים לעיתונים ספרדים.לאחר מספר ספרי נוער הוא פרסם את הרומן שלו "צל הרוח" בשנת 2001, שמכר כעשרה מיליון עותקים ברחבי העולם ותורגם ליותר מ -30 שפות. קרלוס רויז זפון נשוי מאז 1993, אשתו מתרגמת.
