נודע של ידע
ספרים יכולים להיות מסוכנים. ככה ג'מילה חסון יודעת כבר כשהיתה בת שש. לילה אחד הילדה מתבוננת בדודה דוחף בחופזה את כתביו של לנין מסוים מתחת למיטה. כשהמשטרה מוצאת את הספרים היא מעכבת אותו. זוהי השנה 1970. עבד אל-ג'סאר חסונה הוא אחד ממבקרי המשטר מרוקאי רבים שנעלמים בכלא. הוא ישוחרר רק לאחר חמש שנים.
כ -40 שנה מאוחר יותר. מלון ליבראיי הסונה ממוקם ברובע הסטודנטים של מרקש. דלת הכניסה הברזל הפתוחה פתוחה לסדק. מאחוריהם מדפי עץ צפופים עם ספרים ממוינים בקפידה - בערבית, צרפתית ואנגלית. באמצע החנות הקטנה יושבת אשה בג'ינס וג'לבה, החלוק המסורתי שמור לגברים. השיער השחור הקצר פרוע, העיניים מרוכזות. ג'מילה חסון מחטט בקופסה, מפיץ את תכולתו של ספר שהגיע לאחרונה על הרצפה.
"אז לא הצלחתי להבין למה דודי היה צריך ללכת לכלא בשביל קצת ניירת", היא אומרת, חולפת על פני מטושטש של ספר שירה. כיום, חנות הספרים של בן ה -45 היא מרכז השליטה של רשת אינטלקטואלית ידועה בעיר. בנוסף ספרים על ידי מחברים אחרים, Jamila Hassoune מוכרת את הספרות dissiction של ימים. רשות הצנזורה לא נתקלה במרקס, אנגלס ולנין מאז שנות ה -90. אף כי כותרות כגון הספר הצרפתי-ביקורתי "Le Dernier Roi" שקשה להגיע אליו, שכן מותו של אותו מלך, חסן השני, הותיר את רוב הספרות. זה היה איך Jamila Hassoune היה מסוגל למצוא אותה "Caravane du Livre" לפני כמה שנים. פרויקט ספרותי המקדם את תרבות הקריאה באזורים הכפריים.
במרוקו, ספרים יכולים לסיים את חוסר הבגרות הפוליטית
כשג'מילה חסונה משתלטת על חנות הספרים של אביה ב -1995, אין לה הכשרה. ניסיון העבודה שלה: כמה עבודות מזדמנות, בבית-שימוש ובמסע-נסיעות. מבחינה ספרותית, היא מלמדת את עצמה. ואין דבר שמניע אותם יותר מאשר הרצון להפוך את העולם של ספרים נגיש כמו מרוקאים רבים ככל האפשר. היא מתחילה את חייה כמכירת ספרים עם מחקר לא שגרתי. היא נוהגת בהרים: בהרי האטלס הגבוה היא רוצה לברר מה אנשים מחוץ לעיר הגדולה לקרוא. נסערת, היא חוזרת מהמסע. "מי יודע, שבאמת לא יהיו ספרים בארץ?" היא צוחקת. תושב העיר לא יכול היה לדמיין חיים בלי לקרוא.
בהרים, חסון לומד מה פירוש הדבר לגדול ללא ספרות: חסרים ספריות ספרים וספריות, שיעור האנאלפביתיות של יותר מ -50%, נשירת רבים. תוצאה אחת: חוסר בגרות פוליטית. ג'מילה חסון לא רוצה לקבל את התנאים האלה. מאז ילדותה היא יודעת עד כמה חשובה הספרות. כילדה צעירה, היא נתמכת מבחינה אינטלקטואלית על ידי הוריה, אך משכילה על פי סטנדרטים ערביים מחמירים. בריכת שחיה, קולנוע ומסיבות הם טאבו. העולם מקבל להכיר את Jamila במיוחד על ידי קריאה.
אפילו באזורים כפריים, ספרים יכולים להיות מוצא של בידוד, היא חושבת. ונסע שוב בסתיו 1995. היא אורזת את מכוניתה הירוקה הקטנה עד לגג מלא ספרים ונוסעת בחזרה להרים. הכרכים שהיא מפיצה באייט אוריר, למרגלות האטלס הגבוה, ממש קרועים מידיה. בקריאה, אנשים מתגודדים סביבם. Hassoune הוא המום מהאינטרס ומחליט להרחיב את המסע הספרותי. בינתיים, "Caravane du Livre" - שם כי מוכר ספרים ניידים השאיל מ רכבות גמלים מסורתיים - גדלה והפכה לפרויקט גדול. פרופסורים, סופרים ומוציאים לאור נוהגים לנסוע לאזורי הכפר בזמנם הפנוי. איך היא מרוויחה את האנשים האלה לפרויקט שלה? "אני רק מדבר איתם כל כך הרבה זמן, עד שהם יוצאים מהתפטרות", אומר חסון ומחייך.
פעם או פעמיים בשנה, מאמן תיירים שלם מתגלגל לאזורים הכפריים: על קומץ אינטלקטואלים מרשת ג'מילה חסונה, אבל גם אסירים פוליטיים לשעבר ופעילי זכויות נשים. בעיירות מדבריות מרוחקות ובכפרים הרריים קטנים נסתרים, הם נפגשים עם חקלאים, עובדי כביש ותלמידי בית ספר. בבתי הספר היסודיים, במרכזים קהילתיים או על כריות תחת עצי דקל, הם מלמדים אותם את האלפבית ואת הכתיבה. וגם אוכל קוסקוס הוא גם על הספרים של Hassoune Librairie.
בימי בית הספר ובחופשת הסמסטר הוא שקט בחנות הספרים. ג'מילה חסון מעדכנת מחדש את המלאי. עותקים מיוחדים מופיעים בתצוגה."במקרים מסוימים, אלה גם ספרים שנוצרו על ידי עבודה בסדנאות הכתיבה שלנו", אומרת ג'מילה חסון, ומניחה בחלון את הקלטת הצהובה העבה. "לפעמים יש כשרונות אמיתיים בקרב המשתתפים". המחברים וצייר נשים של האנתולוגיה "Femmes - כלא", כלא נשים הרשים Jamila Hassoune. הספר עוסק באמהות, אחיות ונשות אסירים פוליטיים ששוחררו מתפקידים מגדריים מסורתיים בשנות השבעים: נשים מפגינות נגד המדינה ברחוב ומתמודדות עם שליטים מקומיים. "זה ספר חשוב על איך הזמן שנקרא עופרת שינתה את המדינה", אומר Jamila Hassoune היום. פעם היא דנה שוב ושוב עם כריסטין דאור.
חופש הנפש, חופש הספרים במרוקו
הסופר הצרפתי תומך כבר שנים ב"קרוואנה "וגם כתב ספר על נשים באזורים הכפריים. פעם בשבוע, מוכר הספרים מבקר את החבר בן ה -83. אחד מדבר על ריבה תוצרת בית, על המשפחה וכמובן על פוליטיקה. דאורה נשוי ללוחם ההתנגדות הקומוניסטית אברהם צרפתי, ויודע את הסכנה שבה חיו אינטלקטואלים מרוקאים. בעלה ישב במשך 17 שנים באחד מבתי הכלא הידועים לשמצה של המלך חסן השני, אולם במשך כמה שנים, תחת המלך המתון מוחמד השישי, מתפתחת חברה, דווקא באמצעות מעורבות של נשים כמו ג'מילה חסון לחיים טובים יותר בעיר ואת אכפתיות במדינה.
לא עבודה קלה. ובכל זאת, ג'מילה חסון מחייכת. אין לה בעל, לא ילדים. כל תשומת הלב שלה שייכת לפרויקטים שלה בספר. הטיול הבא הוא ללכת לדרום פיגויג, עיר הולדתו של הוריו של חסון. המקום היה במאה ה -15 מרכז חשוב של חילופי תרבות במרוקו. היום, במיוחד צעירים לעזוב את המקום כדי לעבור לערים גדולות או לאירופה. אפילו ג'מילה חסון לא תוכל לשכנע אותה להישאר. אבל היא תופפה כמה חברים אשר לפחות רוצה להביא את המורשת התרבותית של המולדת שלהם קרוב יותר לצעירים. גם דודו של חסון יהיה שם. הוא יספר מהזמן שבו לא ניתן עוד לדון בגלוי בספרות בבית. והוא ידרבן את הנוער לעבוד למען הליברליזציה נוספת של ארצם. עד שלא ייאסר עוד ספר במרוקו.
